הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו

הסבר התניא היומי:

כדי להבין את סיום פרק רביעי של תניא צריך להקדים משל: במשחק כדור רגל יש צופים שנהנים אבל הם לא עושים כלום, השחקנים לעומתם עושים הכל אבל הם מתאמצים מאוד ולא נהנים כל כך. בנמשל: השחקנים הם להבדיל היהודים שלומדים תורה ומקיימים מצוות, יכול להיות שהם לא כל כך נהנים אבל הם עושים הכל כי כל קיום העולם תלוי בהם. הם מחבקים את האלוקים והאלוקים מחבק אותם. הנשמות והמלאכים שבגן עדן הם כמו הצופים במשחק להבדיל אלף אלפי הבדלות, הם רק נהנים ולא עושים כלום, הם לא מחבקים את האלוקים והאלוקים לא מחבק אותם. לכן אומר הרבי הזקן: אינני חפץ לא בגן עדן העליון, אינני חפץ לא בגן עדן התחתון, אלא אני רוצה לחבק אותך יתברך בלבד.

מילות התניא המקוריות:

ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחי' הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמ"ש צורי אחסה בו וכתיב כצנה רצון תעטרנו שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפי' מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן בכ"י ליתא תיבת בהן.ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקב"ה כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך ד"מ שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמ"ש וימינו תחבקני שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחי' חסד ומים:

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

בחי' = בחינת
תרי"ג = 613
כמ"ש = כמו שכתוב
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
בכ"י = בכתב יד
וקב"ה = קודשא בריך הוא
ד"מ = דרך משל

בחודש של כ"ט יום לומדים גם השיעור דיום למ"ד
(ליקוטי אמרים, עמ' ט- פרק ה... עד עמ' 18- צד ופנה)
 

הסבר התניא היומי:

הרבי הזקן מסביר בפרק חמישי של תניא שהמעלה שיש בלימוד התורה היא יותר מהמצוות. כי בלימוד תורה קשה מאוד לנתק את היהודי מהחומר הנילמד גם לאחר זמן הלימוד. כי ההתאחדות בן השכל לספר היא מאוד גדולה שאי אפשר לנתק את החיבור הזה לנצח. החכמה נכנסה בתוך הראש, ואז הראש מכסה את החכמה שנקלטה בו כבר, ובגלל הכיסוי של הראש על החכמה אי אפשר לגלות אותה ולראות אותה כי היא עמוק בפנים המוח, בצורה סודית ביותר. אפילו במכשירים חכמים כמו לייזר וסי טי לא ניתן לראות כמה חכמה נכנס לאדם אחרי הלימוד. אחרי שהאדם למד תורה והוא ממשיך ללמוד עוד אז החכמה מכסה לו את הראש גם כן, ומגינה עליו מבחוץ מכל כיוון. גם אם הוא הולך במקום סכנה חס וחלילה התורה שומרת אותו מבחוץ ומקיפה על המוח שלו שלא ינזק. היות והתורה זה חכמה אלוקית אין סופית, האלוקים שומר על האדם שלומד כל הזמן תורה גם ב'לכתך בדרך'.

מילות התניא המקוריות:

פרק ה ולתוספת ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו ד"מ כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה.

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים:

ד"מ =  דרך משל
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא

 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא