הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
מסיים הרבי הזקן את פרק כ"ד בתניא בשאלה: איך אמרתי לכם שגם במצווה קלה אם אדם עובר עליה הוא מתנתק כמו עבודה זרה. אבל, הרי למדנו במפורש, שפיקוח נפש דוחה שבת. גם ההלכה אומרת: אם גוי אונס את ישראל במחתרת לעבור עבירה, כגון: שהוא מחייב אותו בבית סוהר לעבוד בשבת, ואין שם עשרה מישראל, והגוי מתכוון רק להנאת עצמו. אם היהודי יעבוד יהיה לגוי כסף והגוי לא מתכוון להעביר את היהודי על הדת, מותר ליהודי לעבוד ולא למות. לכאורה, רואים שיש מצוות קלות שבזמן מצור ומצוק ניתן לדלג עליהם. אז איך נקיים את התרגיל המחשבתי שכל עבירה אפילו קטנה מתנתקים מהאלוקים? הרי רואים במפורש שהתורה מקילה בדברים מסוימים.
עונה על זה הרבי הזקן: התורה לא מקילה כי זה מצוה קלה, כל המצוות חמורות! ההוכחה לזה: אם שבת באמת מצוה קלה כמו שחושבים החוטאים הטיפשים, מדוע מי שמחלל שבת שחיטתו טריפה? ומי שעובר עבירה יותר חמורה כמו גילוי עריות שחיטתו כשירה? מכאן אנו רואים שאין מצוה קלה וחמורה. רק שיש גזירה מלמעלה, שאם יש פיקוח נפש מחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. אחרי שיהודי חטא חס ושלום, אם זו עבירה שעונשה הוא כרת – זאת אומרת מיתה בגיל 50, יותר קשה לתקן את החטא. לכן הוא צריך להוסיף הרבה מאוד בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, כי לימוד תורה מתוך אהבה מכפר על חטאים.
מילות התניא המקוריות:
ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג היינו כפי' חז"ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה ולא משו' קלות העבירות וחומרן [תדע שהרי שבת חמורה ושקולה כע"ז לענין שחיטת מומר לדבר אחד בי"ד סי' ב' משא"כ במומר לגילוי עריות ואפי' הכי פיקוח נפש דוחה שבת ולא ג"ע אלא דגזירת הכתוב הוא] אלא שלאחר מעשה החטא אם היא מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמים שאין נפשו האלהית מתה לגמרי ונכרתת משרשה באלהים חיים רק שנפגם קצת דביקותה ואחיזתה בשרשה בחטא זה:
הגהה (ולפי ערך וחלוקי בחי' הפגם בנפש ובשרשה בעליונים כך הם חלוקי בחי' המירוק והעונש בגיהנם או בעוה"ז לכלל עון וחטא עונש מיוחד למרק ולהעביר הלכלוך והפגם וכן בחייבי מיתה וכרת אין פוגמין כולם בשוה):
הרי גם נפשו החיוני' הבהמית המלובש' בגופו וכן גופו חוזרים ועולים מהס"א וקליפה זו ומתקרבים לקדושת נפש האלהית המלובשת בהם המאמינה בה' אחד וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית' רק שהיתה בבחי' גלות ממש תוך נפש הבהמית מס"א המחטיאה את הגוף ומורידתו עמה בעמקי שאול למטה מטה תחת טומאת הס"א וקליפת ע"ז ה' ישמרנו ואין לך גלות גדול מזה מאיגרא רמה כו' וכמש"ל דשרש ומקור נפשו' כל בית ישראל הוא מחכמה עילאה והוא ית' וחכמתו אחד וכו' והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן לפי שעה שהקליפות וס"א נקראים קיא צואה כנודע:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
כפי' = כפירוש
חז"ל = חכמינו זכרונם לברכה
משו' = משום
כע"ז = כעבודה זרה
סי' = סימן
משא"כ = מה שאין כן
ואפי' = ואפילו
ג"ע = גלוי עריות
בחי' = בחינת
בעוה"ז = בעולם הזה
החיוני' = החיונית
המלובש' = המלובשת
מהס"א = מהסטרא אחרא
ית' = יתברך
בבחי' = בבחינת
מס"א = מסטרא אחרא
הס"א = הסטרא אחרא
ע"ז = עבודה זרה
וכמש"ל = וכמו שנתבאר לעיל
נפשו' = נפשות
וס"א = וסטרא אחרא
