הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק כ' ב'איגרת הקודש' שבתניא: המצוות כפי שהם בעולם האצילות, הם במדרגה יותר גבוהה מהתורה והלימוד עצמו. אבל, כשהמצוות יורדות לעולם התחתון להעשות בגשמיות, התורה היא למעלה מן המצוות. כי בשם ה' י-ה-ו-ה, ה-ו' מלמד על התורה, וההא האחרונה על המצוות.
מדוע למעלה זה הפוך?
מתרץ הרבי הזקן: המצוות הם החותמת של אלוקים. חותמת בולטת עושה שקע בנחתם. היות, והמצוות בולטות בעולם העליון מרוב קדושתן - הנחתם שחתמו עליו. דהיינו, העולם התחתון מקבל את זה שוקע. זאת אומרת, לא מורגש, כמו התורה כאן בעולם שלנו. לכן, בעולם שלנו גדול התלמוד שיביא בסוף, מעשה. זה הפירוש של: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.
מילות התניא המקוריות:
ועוד זאת יתר על כן על כל הנ"ל הארה דהארה דהארה וכל הנ"ל היא מראה כחה ויכלתה ביסוד העפר הגשמי בגילוי עצום ביתר עז מיסודות העליונים ממנו וגם מצבא השמים שאין בכחם ויכלתם להוציא יש מאין תמיד כיסוד העפר המצמיח תמיד יש מאין הם עשבים ואילנות (והמזל המכה ואומר גדל היינו לאחר שכבר צמח העשב ואינו אומר לו לצמוח מאין ליש אלא מקוטן לגודל ולשאת פרי כל מין ומין בפרטי פרטיות. אבל בטרם יצמח למי יאמר כל מזל ומזל לכל עשב ועשב בפרטי פרטיות) מהכח הצומח שבו שהוא אין ורוחני והם גשמיים ואין זאת אלא משום דרגלי א"ק מסתיימים בתחתית עשי' ותחת רגליו מאיר אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי א"ק לבדו וגם הקו מאור א"ס המסתיים בסיום רגלי א"ק מאיר ממטה למעלה בבחי' אור חוזר כמו שהמלובש בא"א ואו"א וזו"נ דאצי' מאיר באור חוזר ממל' דאצי' ומל' דאצי' היא בחי' כתר ממטה למעלה ונעוץ תחלתן בסופן. וככה הוא בסיום הקו דאור א"ס המסתיים בסיום היושר דרגלי א"ק מאיר ממטה למעלה לבחי' אור הנשמה דמל' דמל' דעשיה שהוא אלקות ממש מחיצוניות הכלים דמל' דאצי'. ולפמ"ש בס' הגלגולים פ"כ הובא בלק"א מתלבשת תחלה הארה זו של הקו דאור א"ס באור האצי' שבעשיה וממנה לבריאה ויצירה שבעשיה ומהן לבחי' אור הנשמה דמל' דמל' דעשיה ועי"ז יש כח ועוז בסיום הכלי דמל' דמל' דעשיה שביסוד העפר והוא מאמר תדשא הארץ וכו' להיות פועל בקרב הארץ תמיד לעולם ועד (בחי' אין סוף ולא בלבד בששת ימי בראשית כמאמר ישרצו המים ומאמר תוצא הארץ נפש חיה מחכמה דמל' דמל' דעשיה שבז' ימי בראשית האיר בעולם הזה הארה מאור אין סוף בחסד חנם בלי העלאת מיין נוקבין כלל) להצמיח עשבים ואילנות ופירות מאין ליש תמיד מדי שנה בשנה שהוא מעין בחי' א"ס שאם יתקיים עוה"ז ריבוי רבבות שנים יצמיחו מדי שנה בשנה אלא שיש מהן ע"י העלאת מ"נ והם הזרועים והנטועים ואעפ"כ הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי וגם נגד כל האילן עם הענפים והעלין וכן במיני זרעונים וירקות וגם במיני תבואה להתהוות מאות גרעינין מגרעין א' הוא כמו יש מאין ומכ"ש הקשין והשבלים והנה הפירות שע"י העלאת מ"נ היא הזריעה והנטיעה הם משובחים מאד מאד מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ ומזה נשכיל המשכות אורות עליונים באבי"ע (שהוא תכלית בריאת האדם) כמ"ש במ"א.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
הנ"ל = הנאמר לעיל
א"ק = אדם קדמון
עשי' = עשיה
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
בבחי' = בבחינת
בא"א = באריך אנפין
ואו"א = ואבא ואמא
וזו"נ = וזכר ונקבה
דאצי' = דאצילות
ממל' = ממלכות
ולפמ"ש = ולפי מה שכתוב
בס' = בספר
פ"כ = פרק כ'
בלק"א = בליקוטי אמרים
ועי"ז = ועל ידי זה
עוה"ז = עולם הזה
מ"נ = מיין נוקבין
ואעפ"כ = ואף על פי כן
א' = 1
ומכ"ש = ומכל שכן
שאבי"ע = שבאצילות, בריאה, יצירה, עשיה
כמ"ש = כמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
