הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בהמשך פרק ל"ב בתניא הרבי הזקן שואל: איך שליח חב"ד יכול לקרב חוטאים, הרי כתוב בתורה להתרחק מהחוטאים? מתרץ על זה הרבי הזקן: רק מי שלומד איתך בישיבה וראית אותו שחילל שבת, והוכחת אותו, ועדיין הוא עומד במריו, רק ממנו צריך להתרחק. אבל יהודי שנולד לא דתי, ולא יודע בכלל את משמעות השבת, חייבים לקרב אותו בדרכי נועם, כמו שכתב הרמב"ם על בני הטועים. גם את האנטי משיחיסטים שלומדים איתך בישיבה צריך לקרבם כי הם בני הטועים. איך תקרב אותם? על ידי שתעזור להם בגשמיות, הם יתקרבו לרוחניות.
מילות התניא המקוריות:
ומ"ש בגמ' שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואעפ"כ לא שב מחטאו כמ"ש בס' חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה ע"ז אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותו' אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם ג"כ ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחי' הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחי' גלות בתוך הרע מס"א הגובר עליה ברשעי' והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם [ולא אמר דה"עה תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ומ"ש = ומה שכתוב
בגמ' = בגמרא
ואעפ"כ = ואף על פי כן
כמ"ש = כמו שכתוב
בס' = בספר
ע"ז = על זה
נקראי' = נקראים
עבותו' = עבותות
ג"כ = גם כן
בחי'= בחינת
מס"א = מסטרא אחרא
ברשעי' = ברשעים
ממ"ש = ממה שנאמר
דה"עה = דוד המלך עליו השלום
וגו' = וגומר
ר"פ ט"ז = ריש פרק ט"ז
