הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק מ"ג בתניא: אחרי שהאדם מתבייש באמת מאלוקים, הוא נזהר עקב כך לשמור את כל מצוותיו. מיד אחר כך הוא יתחיל לאהוב את אלוקים. האהבה זו, תגרום לו לזנוח את כל מעשי העולם הזה, שהם רדיפה אחרי המותרות. הוא ישקיע את עצמו בלימוד התורה מתוך שמחה, כמו שאדם גמר פרק מסויים בחייו. לדוגמא: אדם סיים את האוניברסיטה, ויש לו תואר, לא מעניין אותו שום תחרות כיתתית, לא מעניין אותו חברי האוניברסיטה. אלא, כל מגמתו למצוא עבודה ולהתפרנס. כך גם כביכול היהודי, הוא שיעבד עם כל כוחות נפשו, והגיע להישגים בעבודת השם. שום דבר לא יעניין אותו, רק דבר אחד בלבד, לדבוק בשכינה על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.
מילות התניא המקוריות:
והנה באהבה יש ג"כ שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגי' והיא שלהבת העולה מאליה ובאה מלמעלה בבחי' מתנה למי שהוא שלם ביראה כנודע על מאמר רז"ל דרכו של איש לחזר אחר אשה שאהבה נקראת איש וזכר כמ"ש זכר חסדו ואשה יראת ה' כנודע ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי אהבה זו היא מבחי' אצילות דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' א"ס ב"ה הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא ממש חשיב וכביטול דבור אחד בנפש המשכל' בעודו במחשבתה או בחמדת הלב כנ"ל אשר ע"י התבוננו' זו ממילא תתפשט מדת האהבה שבנפש מלבושיה דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו מקור החיים של כל התענוגים שכולם בטילים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם ח"ו כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וגו' וכמ"ש לקמן וגם מי שאין מדת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה ע"י התבוננו' הנ"ל כמ"ש לקמן
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ג"כ = גם כן
בתענוגי' = בתענוגים
בבחי' = בבחינת
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
כמ"ש = כמו שכתוב
ח"ו = חס ושלום
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
המשכל' = המשכלת
כנ"ל = כנאמר לעיל
ע"י = על ידי
התבוננו' = התבוננות
