הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
מסיים הרבי הזקן את פרק כ"ו בתניא בשאלה: אנחנו מבינים שהכל לטובה בדברים חומרניים כמו הפסדים כספיים, או דברים יותר גרועים השם ישמור ויציל. אבל יש דברים של עבודת השם, מי שחטא, איך יאמר הכל לטובה? הרי הוא עצמו בחר ברע ואלוקים לא רוצה שהוא יבחר ברע, אז איך אדם שחטא יכול להיות בשמחה?
על זה מתרץ הרבי הזקן תרוץ שכדי להבין אותו לעומק צריך להקדים משל: עבד של המלך חטא למלך. המלך העניש אותו, למחרת המלך מצווה אותו לעשות איזה עבודה. אם המלך יראה את העבד עצוב גם המלך יהיה עוד יותר עצוב, כי המלך רוצה שהעבד יעבוד בשמחה ובזריזות.
בנמשל: אנחנו עם ישראל עבדי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אם חטאנו אלוקים כיפר. עכשיו הוא רוצה שנמשיך את העבודה בשמחה. היהודי החוטא יכול להיות עצוב בגלל מחשבות על החטאים שהוא עשה. אם המחשבות הרעות באות לו באמצע התפילה, זה יצר הרע שרוצה להפיל אותו מעבודת התפילה. לכן יסיח דעתו לאותיות התפילה ויחשוב רק על מה שהוא קורא מהסידור. אם המחשבות הרעות באות לו בזמן שהוא יושב ומוכר בחנות, גם זה בא לו מהיצר הרע. כי אלוקים ציווה אותו: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך..." היצר הרע רוצה להפריע לו באמצע המלאכה כדי שהוא יתבטל ויפול בעוד חטאים השם ישמור ויציל. לכן צריך להיות זריז במלאכתו ולהיות רק בשמחה. רק בקריאת שמע שעל המיטה, יתמרמר על חטאיו ויאמר פרק נ"א שבתהילים, ויהיה בשמחה לפני השינה, כי השם חנון המרבה לסלוח.
מילות התניא המקוריות:
אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע שאל"כ מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בת"ת או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפי' לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדול' ה' אשר חטא לו כדי שע"י זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במ"א ושם נתבאר ג"כ כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
אח"כ = אחר כך
ח"ו = חס ושלום
שאל"כ = שאם לאכן
בת"ת = בתלמוד תורה
אפי' = אפילו
בגדול' = בגדולת
שע"י = שעל ידי
במ"א = במקום אחר
ג"כ = גם כן
כנ"ל = כנזכר לעיל
