הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בשיעור הקודם למדנו שלכל יהודי באשר הוא יש נשמה, שרצונה לשוב למקורה. מסביר לנו הרבי הזקן: זו הסיבה לכך שגם אנשים לא דתיים בכלל, פתאום מתעוררת אצלם אמונה. לדוגמא: כאשר מישהו נפטר חס וחלילה, הם תחילים להבין שהעולם החומרני הוא כלום, ואז הם מוסרים את נפשם לחזור למוטב. כי גם אדם לא דתי שעבר את כל העבירות שבעולם, יש לו נקודת החכמה שמתחבאת שם עמוק במערת הלב, ונשאר שם דבש מתוק. את זה הוא ירש מאברהם, יצחק, ויעקב. לכן גם אם יגידו ליוסי שריד ולשולמית אלוני: "אם לא תתנצרו נהרוג אותכם"! אפילו יוסי שריד ושולמית אלוני ימסרו את נפשם על קידוש השם וימותו כיהודים. כי בפנים עמוק בלב הם רוצים את אלוקים. זו גם הסיבה שאריסטו שהיה יהודי מתבולל, וגם איינשטיין חזרו בתשובה לפני שמתו.
מילות התניא המקוריות:
אלא שגלות הזה לבחי' חכמה אינו אלא לבחי' המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחי' חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחי' גלות ממש. רק שהיא בבחי' שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש לבחי' חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמ"ש ויקץ כישן ה' לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עוה"ז בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם מ"מ כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחי' חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור א"ס ב"ה הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב כל הגוים כאין נגדו וגו' וכתיב כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו' וכתיב כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו' וכתיב הרים כדונג נמסו. והנה אור ה' א"ס ב"ה המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הס"א והקליפות שלא יוכלו יגעו אפי' בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו אפי' שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור א"ס ב"ה שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת ע"ז ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
לבחי' = לבחינת
בחי' = בחינת
בבחי' = בבחינת
וכמ"ש = וכמו שכתוב
עוה"ז = עולם הזה
כמארז"ל = כמאמר רבותינו זכרונם לברכה
מ"מ = מכל מקום
א"ס = אין סוף
ב"ה = ברוך הוא
הס"א = הסטרא אחרא
אפי' = אפילו
ח"ו = חס ושלום
ע"ז = עבודה זרה
