הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהיסברנו את המשל, נבין את הנמשל: הדיבור האלוקי הוא חיצוני, בעשרה מאמרות ברא אלוקים את העולם. כמו שבמשל הדיבור הוא רק חיצוני וגבולי לגבי התענוג, כך גם בנמשל, הדיבור האלוקי - העולם החומרי, הוא חיצוני לגבי התענוג האלוקי שזה תורה ומצוות. לכן כאשר האדם יחשוב עמוק, שכל מה שהוא רואה בעיניים: גלובוס, אש, רוח, מים, כוכבים, שמש וירח, הכל זה רק דיבורים חיצונים של האמת האלוקית. החיצוניות הזאת שנקראת עולמות, היא בכלל לא תופסת מקום לגבי התענוג הפנימי האלוקי שזה "אנוכי השם אלוקיך", שמחיה את כל החיצוניות המוגבלת הזאת, על ידי התענוג הפנימי שאתה - היהודי מקיים תורה ומצוות, ורק בזכותך הגלגל מסתובב כי הנחת היום תפילין.
מילות התניא המקוריות:
אבל עשר בחי' חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחי' אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר בה אין בה בחי' אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכ"ש קודם שנפלה התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו ואח"כ חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה בחי' אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
חב"ד = חכמה בינה דעת
בחי' = בחינת
וכ"ש = וכל שכן
ואח"כ = ואחר כך
