עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש ניסן תשע"ז >> יום חמישי כ"ד ניסן
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
תקציר פרק מ"א בתניא: הרבי הזקן לימד אותנו שכל יהודי, צריך לחשוב לפני עשיית כל מצוה, מדוע הוא מקיים את המצוה, ושחייבים להתחיל מיראת השם, שהיא האלף בית לקיום המצוות.
בפרק מ"ב בתניא מבאר לנו הרבי הזקן: גם לפני הגאולה, אפשר להיות בשמחה ממש, לפני כל מצוה שאנו מקיימים. צריך לדעת, כל אחד ואחד מאיתנו יש בו כוח של משה רבינו שמסתתר לו בגוף. לכן, כל יהודי צריך להיות בשמחה, שתתן לו כוח לעבוד את השם ביראה, וגילו ברעדה... כל פעם שיהודי לומד תניא, בסיום השיעור צריך לסגור את התניא, ולשאול את עצמו: כיצד אני מביא את הנלמד ליישום בפועל? כיצד זה נוגע לי בחיים היום יומיים? - זה נקרא חסיד מקושר לרבי שליט"א. הרבי הוא המשה רבינו הגדול, ואנחנו משה רבינו הקטן. לכן, יש לכל אחד ואחת, כוח להפוך את העולם לקבל את משה הגדול - הרבי מליובאוויטש. 


מילות התניא המקוריות:
פרק מב
והנה במ"ש לעיל בענין יראה תתאה יובן היטב מ"ש בגמ' על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך אטו יראה מילתא זוטרתי היא אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא וכו' דלכאורה אינו מובן התירוץ דהא שואל מעמך כתיב. אלא הענין הוא כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כי הוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלהות לכללו' נשמות ישראל שלכן נקראים בשם רועים ומשרע"ה הוא כללו' כולם ונקרא רעיא מהימנא דהיינו שממשיך בחי' הדעת לכללות ישראל לידע את ה' כל אחד כפי השגת נשמתו ושרשה למעלה ויניקתה משרש נשמת משרע"ה המושרשת בדעת העליון שבי"ס דאצילות המיוחדות במאצילן ב"ה שהוא ודעתו אחד והוא המדע כו'. ועוד זאת יתר על כן בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש כי העבודה שבלב היא לפי הדעת כמ"ש דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ונפש חפיצה ולעתיד הוא אומר ולא ילמדו איש את רעהו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי וגו' אך עיקר הדעת אינה הידיעה לבדה שידעו גדולת ה' מפי סופרים ומפי ספרים אלא העיקר הוא להעמיק דעתו בגדולת ה' ולתקוע מחשבתו בה' בחוזק ואומץ הלב והמוח עד שתהא מחשבתו מקושרת בה' בקשר אמיץ וחזק כמו שהיא מקושרת בדבר גשמי שרואה בעיני בשר ומעמיק בו מחשבתו כנודע שדעת הוא לשון התקשרות כמו והאדם ידע וגו'


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

במ"ש = במה שכתוב
בגמ' = בגמרא
מבחי' = מבחינת
משרע"ה = משה רבינו עליו השלום
לכללו' = לכללות
שבי"ס = שב-י' ספירות
ב"ה = ברוך הוא
כמ"ש = כמו שכתוב

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים