עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש תמוז תשע"ד >> יום רביעי י"א תמוז
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

אחרי שלמדנו ב'שער היחוד והאמונה' את יסודות האמונה, הרבי הזקן מלמד אותנו את הדרך לחזרה בתשובה ב'אגרת התשובה' בתניא.
אם אדם לא קיים מצוות עשה, כגון: שלא אכל בסוכה, או לא נטל לולב ביום הראשון של סוכות, חזרתו בתשובה היא על ידי שיתחרט על פיספוס המצוה, וקבלה על העתיד: ששנה הבאה הוא יישב בסוכה ויטול לולב. בהחלטה זו, אלוקים סולח לאותו יהודי.
אם חטא במצוות לא תעשה, כגון: שלבש בגד שעטנז, צריך לחזור בתשובה, על ידי חרטה על כך, ולקבל החלטה שיותר לא ילבש חליפה עם שעטנז ואלוקים יסלח לו. אבל, עדיין ישאר הרושם המלוכלך של החטא עליו, עד יום הכיפורים, ואז יתנקה לו הליכלוך לגמרי.
שואל הרבי הזקן: מדוע במצוות עשה אלוקים מיד מוחל ומנקה, ואילו בלא תעשה צריך לחכות לניקוי הסופי ביום הכיפורים? הרי אנחנו יודעים שמצוות עשה דוחה את לא תעשה, כגון: ברית מילה דוחה את הצרעת מותר לחתוך את הצרעת, כדי לקיים את הברית בזמנו. אפילו שצרעת זה מצוות לא תעשה, שנאמר: 'השמר בנגע הצרעת', וכל מקום שנאמר 'השמר', זה מצוות לא תעשה. אם כן מצוות עשה יותר חשובה, מדוע אלוקים מכפר עליה מיד?
מתרץ על כך הרבי הזקן: גם במצוות לא תעשה אלוקים מכפר מיד, אבל נשאר לכלוך של מעשה לא רצוי, והליכלוך לא מתנקה עד יום הכיפורים. לעומת זאת, במצוות עשה, הוא רק נמנע מלעשות את המצווה, ולא לכלך בידיים. לכן, האור שהיה צריך לרדת על ידי המצוה לא ירד להאיר בעולם, אבל, ליכלוך לא ליכלך. לכן, אין מה לחכות לנקיון של יום הכיפורים, כי הניקיון של יום כיפור לא יצליח להוריד אור של מצוה שלא קוימה, יום כיפור מנקה ליכלוכים.
אם יהודי  עבר על איסורים חמורים חס וחלילה, כגון: איסור נידה שזה כרת, או אכל תרומה שזה מיתה בידי שמים חס וחלילה. הוא צריך להיתחרט על מעשיו, ולקבל החלטה שלהבא לא יעשה יותר מעשים מגונים אלו, ואלוקים סולח, אבל הליכלוך נשאר עליו עד יום הכיפורים. אחרי יום הכיפורים, אלוקים נותן עוד כל מיני יסורים, כדי לנקות לו את הליכלוך לגמרי. אם הוא רוצה להסיר ממנו את היסורים, שיתן צדקה.


מילות התניא המקוריות:

אגרת התשובה
פרק א תניא בסוף יומא שלשה חלוקי כפרה הם ותשובה עם כל אחד. עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על מל"ת ושב תשובה תולה ויוה"כ מכפר. (פי' דאע"ג דלענין קיום מ"ע גדולה שדוחה את ל"ת. היינו משום שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור א"ס ב"ה (כמ"ש בזהר דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא) וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו ית' ולא עשה מאמר המלך. מ"מ האור נעדר וכו' וכמארז"ל ע"פ מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק"ש של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות ק"ש של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פ"א. והעובר על מל"ת ע"י שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה (בלבושי' די"ס דעשי' כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לב"נ וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יוה"כ כמ"ש וכפר על הקדש מטומאות בנ"י ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו לפני ה' דייקא ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא ח"ו במ"ע ובפרט בת"ת. ואדרבה ארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד ולא ויתר על ביטול ת"ת). עבר על כריתות ומיתות ב"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש. כי כפרה היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא) שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. עכ"ל הברייתא:


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

מ"ע = מצוות עשה
מל"ת = מלא תעשה
ויוה"כ = ויום הכיפורים
פי' = פירוש
דאע"ג = דאף על גב
שע"י – שעל ידי
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
כמ"ש = כמו שכתוב
דרמ"ח = ד248
ית' = יתברך
מ"מ = מכל מקום
וכמארז"ל = וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה
ע"פ = על פסוק
ק"ש = קריאת שמע
פ"א = פעם אחת
די"ס = די' ספירות
דעשי' = דעשיה
בת"ז = בתיקוני זוהר
לב"נ = לבר נש
בנ"י = בני ישראל
ח"ו = חס ושלום
בת"ת = בתלמוד תורה
ב"ד = בית דין
עכ"ל = עד כאן לשונו

בעז"ה = בעזרת ה'
     
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים