עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אייר תשע"ד >> יום שבת כ"ד אייר
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

בפרק נ' בתניא, לימד אותנו הרבי הזקן שיהודי משתוקק לאלוקים בתפילה, ולאחר התפילה הוא צריך להמשיך ליישם את עבודת ה' על ידי לימוד התורה.
בפרק נ"א בתניא ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו את מה שהוא התחיל לבאר בפרק ל"ה.
על פי הזוהר, יהודי צריך כל הזמן ללכת עם כיפה, כדי לזכור את אלוקים ששוכן אצלנו מעל הראש. אי אפשר לגלות את אלוקים, אלא על ידי שמן משחת קודש. דהיינו, לימוד תורה וקיום מצוות. זה הפירוש של הזוהר על הכתוב בקוהלת: 'החכם עיניו בראשו'. כל זמן שיהודי חובש כיפה, מחשבתו כל הזמן על הכיפה וכך הוא זוכר את אלוקים, וזוכר לקיים את מצוותיו. ואם הוא מגדיל לעשות וחובש כיפה עם כיתוב: 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', הכיתוב גורם לו לקיים את כל המצוות בשביל גילוי השכינה בזמן המשיח.
שואל הרבי הזקן: מדוע השכינה נמצאת מעל הראש, הרי אלוקים נמצא ברגל כמו שהוא בראש, כי אלוקים הוא אין סופי? שאלה נוספת שהרבי הזקן שואל: מה פירוש 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', הרי אלוקים נמצא בכל מקום, לא רק בבית הכנסת?
בשביל לתרץ את שתי הקושיות הללו נותן הרבי הזקן דוגמא: נשמת האדם - הנשמה נמצאת בכל מקום בגוף, בכל זאת היא מתגלה לאדם במוח יותר מאשר ברגל. לכן, כאב ראש הוא יותר חזק ומטריד בדרך כלל מכאב רגליים. כי יש תחושה עמוקה במקום היתגלות הנשמה. אותו הדבר אלוקים, שהוא 'מלא כל הארץ כבודו'. למרות שאלוקים נמצא בכל מקום, בכל זאת הוא מתגלה יותר בבית הכנסת, ומתגלה יותר מעל הראש של יהודי החובש כיפה שזוכר את הסיבה לכיפה כל היום כולו.
 
הנשמה עצמה לא מתחלקת לחלקים, אלא, היא עצם אחד. כדי להיתגלות בגוף, היא מצמצמת את עצמה להיתגלות בכל איבר ואיבר לפי מעלתו. לכן, המוח שהוא עדין, מקבל יותר חיות מהנשמה, והרגל שהיא גסה, מקבלת חיות קטנה יותר בהיתגלות הנשמה.

  
מילות התניא המקוריות:

פרק נא
והנה לתוספת ביאור לשון הינוקא דלעיל צריך לבאר תחלה להבין קצת ענין השראת השכינה שהיתה שורה בבית ק"ק וכן כל מקום השראת השכינה מה עניינו הלא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה. אך הענין כדכתיב ומבשרי אחזה אלוה שכמו שנשמת האדם היא ממלאה כל רמ"ח אברי הגוף מראשו ועד רגלו ואעפ"כ עיקר משכנה והשראתה היא במוחו ומהמוח מתפשטת לכל האברים וכל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו העין לראות והאזן לשמוע והפה לדבר והרגלים להלוך כנראה בחוש שבמוח מרגיש כל הנפעל ברמ"ח אברים וכל הקורות אותם. והנה אין שינוי קבלת הכחות והחיות שבאברי הגוף מן הנשמה מצד עצמה ומהותה שיהיה מהותה ועצמותה מתחלק לרמ"ח חלקי' שונים מתלבשי' ברמ"ח מקומו' כפי ציור חלקי מקומו' אברי הגוף שלפי זה נמצא עצמותה ומהותה מצוייר בציור גשמי ודמות ותבנית כתבנית הגוף ח"ו אלא כולה עצם אחד רוחני פשוט ומופשט מכל ציור גשמי ומבחי' וגדר מקום ומדה וגבול גשמי מצד מהותה ועצמות' ולא שייך במהות' ועצמותה לומר שהיא במוחין שבראש יותר מברגלים מאחר שמהותה ועצמותה אינה בגדר ובחי' מקום וגבול גשמי רק שתרי"ג מיני כחות וחיות כלולים בה במהותה ועצמותה לצאת אל הפועל והגילוי מההעלם להחיות רמ"ח אברין ושס"ה גידין שבגוף ע"י התלבשותם בנפש החיונית שיש לה ג"כ רמ"ח ושס"ה כחות וחיות הללו. והנה על המשכת כל התרי"ג מיני כחות וחיות מהעלם הנשמה אל הגוף להחיותו עליה אמרו שעיקר משכנה והשראתה של המשכה זו וגילוי זה הוא כולו במוחין שבראש ולכן הם מקבלים תחלה הכח והחיות הראוי להם לפי מזגם ותכונתם שהן חב"ד וכח המחשבה וכל השייך למוחין ולא זו בלבד אלא גם כללות כל המשכות החיות לשאר האברים ג"כ כלולה ומלובשת במוחין שבראש ושם הוא עיקרה ושרשה של המשכ' זו בבחי' גילוי האור והחיו' של כל הנשמ' כולה ומשם מתפשטת הארה לשאר כל האברים ומקבל כל א' כח וחיו' הראוי לו כפי מזגו ותכונתו כח הראיה מתגלה בעין וכח השמיעה באוזן וכו'. וכל הכחות מתפשטים מהמוח כנודע כי שם הוא עיקר משכן הנשמה כולה בבחי' גילוי שנגלית שם כללו' החיות המתפשט ממנה. רק כחותיה של כללות החיות מאירים ומתפשטים משם לכל אברי הגוף כדמיון האור המתפשט ומאיר מהשמש לחדרי חדרים [ואפילו הלב מקבל מהמוח ולכן המוח שליט עליו בתולדתו כנ"ל]:


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ק"ק = קודש הקודשים
רמ"ח = 248
ואעפ"כ = ואף על פי כן
חלקי' = חלקים
מתלבשי' = מתלבשים
מקומו' = מקומות
ח"ו = חס ושלום
במהות' = במהותה
שתרי"ג = ש613
ושס"ה = ו365
ע"י = על ידי
ג"כ = גם כן
התרי"ג = ה613
חב"ד = חכמה, בינה, דעת
ג"כ = גם כן
המשכ' = המשכה
והחיו' = והחיות
הנשמ' = הנשמה
א' = אחד
וחיו' = וחיותו
בבחי' = בבחינת
כללו' = כללות
כנ"ל = כנאמר לעיל

      

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים