עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש שבט תשע"ד >> יום שבת כ"ד שבט
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

מפרק כ' בתניא ועד פרק כ"ג ובפרט בפרק כ"ג, הרבי הזקן מסביר את קיום התורה והמצוות באופן של עשיה חיובית, רמ"ח מצוות עשה שבאות מהפסוק: "אנוכי השם אלוקיך". בפרק כ"ד בתניא מסביר הרבי הזקן את מה שלמדנו בפרק כ' ש"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" זה כולל את כל 365 מצוות לא תעשה. הרבי הזקן נותן לנו תרגיל למחשבה כיצד להימנע מעבירות. כבר למדנו בארבעה פרקים הקודמים כל מיני תרגילים חיוביים כדי לקיים מצוות. בפרק כ"ד לומדים תרגיל כיצד להימנע ולשלול התנתקות מאלוקים. כמו שלמדנו בפרק כ' בתניא שזה אשליה של הרשעים, הם חושבים שרק עבודה זרה אלוקים שונא, אבל להניע את האוטו בשבת אלוקים לא שונא. כדי לשלול את האשליה הזאת, בא הרבי הזקן ומסביר שאפילו העבודה זרה בעצמה יודעת שיש אלוקים, רק שהיא מחשיבה את עצמה למציאות נפרדת. כלומר, אלוקים נותן לי כוח לעשות מה שאני חושבת כי גם אני משהו. אבל אם יהודי - בן לעם הנבחר  חוטא בלהניע את האוטו בשבת, הוא יותר גרוע מהעבודה זרה, כי הוא ממש שולל את מציאותו של אלוקים. היות ואלוקים נתן לו את התורה ונתן לו בחירה חופשית, והוא מרצונו מזלזל בתורה, מזלזל באלוקים. העבודה זרה אין לה בחירה, היות והיא לא קיבלה את התורה, ובכל זאת היא יודעת שיש אלוקים. כל חטאה הוא שהיא מתרברבת וחושבת את עצמה למציאות עצמאית. אבל היהודי קיבל נשמה אלוקית ותורה, ובכל זאת הוא בחר ברע. הוא ממש משוגע שעושה שטויות, ואין לו אפשרות לצאת מהבוץ רק אם יחליט החלטות חזקות ויתמיד בלימוד התורה.
מהיכן נובעים החטאים. לדוגמא: אשה סוטה, אם היו אומרים לה להשתחוות לעבודה זרה, היא הייתה מוסרת את עצמה למות על קידוש השם ולא היתה ממירה את דתה, אז מדוע היא חוטאת? היות שיש לה מחשבת שיגעון שזה לא נורא מה שהיא עושה. מסביר לנו הרבי הזקן: דע לך יהודי יקר שכל עבירה הכי קטנה, זה כמו "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני ולא תעשה לך פסל". רק אם תחשוב ככה לא תחטא. אפילו אם תזרק לכלוב של נמרים הם לא יאכלו אותך. היות והם לא עוברים על רצון השם, וגם אתה לא עובר את רצון השם גם במצוות שנראות פשוטות, שהטפשים מדלגים עליהם ואתה שומר אותם, אור השם שופע בך והחיות הרעות יפחדו ממך.
מסיים הרבי הזקן את פרק כ"ד בתניא בשאלה: איך אמרתי לכם שגם במצווה קלה אם אדם עובר עליה הוא מתנתק כמו עבודה זרה. אבל, הרי למדנו במפורש, שפיקוח נפש דוחה שבת. גם ההלכה אומרת: אם גוי אונס את ישראל במחתרת לעבור עבירה, כגון: שהוא מחייב אותו בבית סוהר לעבוד בשבת, ואין שם עשרה מישראל, והגוי מתכוון רק להנאת עצמו. אם היהודי יעבוד יהיה לגוי כסף והגוי לא מתכוון להעביר את היהודי על הדת, מותר ליהודי לעבוד ולא למות. לכאורה, רואים שיש מצוות קלות שבזמן מצור ומצוק ניתן לדלג עליהם. אז איך נקיים את התרגיל המחשבתי שכל עבירה אפילו קטנה מתנתקים מהאלוקים? הרי רואים במפורש שהתורה מקילה בדברים מסוימים.
 עונה על זה הרבי הזקן: התורה לא מקילה כי זה מצוה קלה, כל המצוות חמורות! ההוכחה לזה: אם שבת באמת מצוה קלה כמו שחושבים החוטאים הטיפשים, מדוע מי שמחלל שבת שחיטתו טריפה? ומי שעובר עבירה יותר חמורה כמו גילוי עריות שחיטתו כשירה? מכאן אנו רואים שאין מצוה קלה וחמורה. רק שיש גזירה מלמעלה, שאם יש פיקוח נפש מחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. אחרי שיהודי חטא חס ושלום, אם זו עבירה שעונשה הוא כרת – זאת אומרת מיתה בגיל 50, יותר קשה לתקן את החטא. לכן הוא צריך להוסיף הרבה מאוד בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, כי לימוד תורה מתוך אהבה מכפר על חטאים.

 

מילות התניא המקוריות:

פרק כד
וזה לעומת זה הן שס"ה מצות לא תעשה דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר שהן נגד רצונו וחכמתו ית' והפכם ממש הם נפרדים מיחודו ואחדותו ית' בתכלית הפירוד ממש כמו הס"א והקליפה הנק' ע"ז ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים של רצון העליון כנ"ל. וכן ג' לבושי הנפש שמקליפת נוגה שבישראל שהם מחשבה דבור ומעשה המלובשי' בשס"ה ל"ת דאורייתא ודרבנן וכן מהות הנפש עצמה המלובשת בלבושיה כולם מיוחדים ממש בס"א וקליפ' זו הנק' ע"ז ולא עוד אלא שבטלים וטפלים אליה וגרועים ופחותים ממנה מאד כי היא אינה מלובשת בגוף חומרי ויודעת את רבונה ואינה מורדת בו לפעול פעולתה במשלחת מלאכי רעים שלה שלא בשליחותו של מקום ב"ה ח"ו וכמאמר בלעם לא אוכל לעבור את פי ה' וגו' ואף שנקרא ע"ז הא קרו ליה אלהא דאלהיא ואינם יכולי' לעבור כלל על רצונו ית' כי יודעי' ומשיגים שהוא חיותם וקיומם שיונקים מבחי' אחוריים דאחוריי' של רצון העליון ב"ה המקיף עליהם אלא שיניקתם וחיותם שבתוכם היא בבחי' גלות בתוכם להחשיב עצמן אלהות והרי זו כפירה באחדותו אבל מ"מ אינן כופרים וכחשו בה' לגמרי ולומר לא הוא אלא דקרו ליה אלהא דאלהיא דהיינו חיותם וקיומם הנמשך ויורד עליהם מרצונו ית' ולכן אינן עוברין רצונו ית' לעולם. וא"כ האדם העובר על רצונו ית' הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהס"א וקליפה הנקראת ע"ז ואלהים אחרים והוא בתכלי' הפירוד מיחודו ואחדותו של הקב"ה יותר ממנה וכאלו כופר באחדותו יותר ממנה ח"ו. וכמ"ש בע"ח שער מ"ב סוף פ"ד שהרע שבעוה"ז החומרי הוא שמרי הקליפות הגסות כו' והוא תכלית הבירור וכו' ולכן כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכו':
ולכן אמרו רז"ל על פסוק כי תשטה אשתו אין אדם עובר עבירה וכו' דאפי' אשה המנאפת שדעתה קלה היתה מושלת ברוח תאותה לולי רוח שטות שבה המכסה ומסתיר ומעלי' את האהבה מסותרת שבנפשה האלהית לדבקה באמונת ה' ויחודו ואחדותו ולא ליפרד ח"ו מאחדותו אפי' נוטלים את נפשה ממנה לעבוד ע"ז ח"ו ואפי' בהשתחואה לבדה בלי שום אמונה בלב כלל וכ"ש לכבוש היצר ותאות הניאוף שהם יסורים קלים ממיתה ה' ישמרנו וההפרש שאצלה בין איסור ניאוף לאיסור השתחואה לע"ז הוא ג"כ רוח שטות דקליפה המלבשת לנפש האלהית עד בחי' חכמה שבה ולא עד בכלל מפני אור ה' המלובש בחכמה כנ"ל. אבל באמת לאמיתו אפי' עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון ב"ה והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו ית' יותר מס"א וקליפה הנקרא' אלהים אחרי' וע"ז ממש ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בעה"ז שהם בהמות טמאות וחיות ועופות טמאים ושקצים ורמשים וכמאמר יתוש קדמך פי' דאף יתוש שמכניס ואינו מוציא שהיא קליפ' היותר תחתונה ורחוקה מבחי' הקדושה המשפעת בתכלית הריחוק קודמת לאיש החוטא בהשתלשלות וירידת החיות מרצון העליון ב"ה וכ"ש שאר בעלי חיים הטמאים ואפי' חיות רעות שכולם אינם משנים תפקידם ופקודתו ית' שמרה רוחם ואע"ג דאיהו לא חזי כו'. וכמ"ש ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וכפי' רז"ל שאין חיה רעה מושלת באדם אא"כ נדמה לה כבהמה. והצדיקים שאין צלם אלהים מסתלק מעל פניהם כל חיות רעות אתכפיין קמייהו כמ"ש בזהר גבי דניאל בגוב אריות. וא"כ החוטא ועובר רצונו ית' אפי' בעבירה קלה בשעת מעשה הוא בתכלית הריחוק מקדושה העליונה שהיא יחודו ואחדותו ית' יותר מכל בעלי חיים הטמאי' ושקצי' ורמשים המושפעים מס"א וקליפת ע"ז ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג היינו כפי' חז"ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה ולא משו' קלות העבירות וחומרן [תדע שהרי שבת חמורה ושקולה כע"ז לענין שחיטת מומר לדבר אחד בי"ד סי' ב' משא"כ במומר לגילוי עריות ואפי' הכי פיקוח נפש דוחה שבת ולא ג"ע אלא דגזירת הכתוב הוא] אלא שלאחר מעשה החטא אם היא מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמים שאין נפשו האלהית מתה לגמרי ונכרתת משרשה באלהים חיים רק שנפגם קצת דביקותה ואחיזתה בשרשה בחטא זה:
הגהה (ולפי ערך וחלוקי בחי' הפגם בנפש ובשרשה בעליונים כך הם חלוקי בחי' המירוק והעונש בגיהנם או בעוה"ז לכלל עון וחטא עונש מיוחד למרק ולהעביר הלכלוך והפגם וכן בחייבי מיתה וכרת אין פוגמין כולם בשוה):
הרי גם נפשו החיוני' הבהמית המלובש' בגופו וכן גופו חוזרים ועולים מהס"א וקליפה זו ומתקרבים לקדושת נפש האלהית המלובשת בהם המאמינה בה' אחד וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית' רק שהיתה בבחי' גלות ממש תוך נפש הבהמית מס"א המחטיאה את הגוף ומורידתו עמה בעמקי שאול למטה מטה תחת טומאת הס"א וקליפת ע"ז ה' ישמרנו ואין לך גלות גדול מזה מאיגרא רמה כו' וכמש"ל דשרש ומקור נפשו' כל בית ישראל הוא מחכמה עילאה והוא ית' וחכמתו אחד וכו' והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן לפי שעה שהקליפות וס"א נקראים קיא צואה כנודע:

 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
הס"א = הסטרא אחרא
הנק' = הנקרא
ע"ז = עבודה זרה
כנ"ל = כנזכר לעיל
ג' = 3
המלובשי' = המלובשים
ל"ת = לא תעשה
בס"א = בסטרא אחרא
וקליפ' = וקליפה
ב"ה = ברוך הוא
ח"ו = חס ושלום
יכולי' = יכולים
ית' = יתברך
יודעי' = יודעים
מבחי' = מבחינת
דאחוריי' = דאחוריים
בבחי' = בבחינת
מ"מ = מכל מקום
מהס"א = מהסטרא אחרא
בתכלי' = בתכלית
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
וכמ"ש = וכמו שכתוב
בע"ח = בעץ חיים
פ"ד = פרק ד'
שבעוה"ז = שבעולם הזה
עוה"ז = עולם הזה
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
דאפי' = דאפילו
ומעלי' = ומעליה
ח"ו = חס ושלום
אפי' = אפילו
ע"ז = עבודה זרה
ואפי' = ואפילו
וכ"ש = וכל שכן
לע"ז = לעבודה זרה
ג"כ = גם כן
בחי' =  בחינת
כנ"ל = כנזכר לעיל
ב"ה = ברוך הוא
ית' = יתברך
מס"א = מסטרא אחרא
הנקרא' = הנקראים
אחרי' = אחרים
וע"ז = ועבודה זרה
בעה"ז = בעולם הזה
פי' = פירוש
קליפ' = קליפה
מבחי' = מבחינת
ואע"ג = ואף על גב
וכמ"ש = וכמו שכתוב
וכפי' = וכפירוש
אא"כ = אלא אם כן
כמ"ש = כמו שכתוב
וא"כ = ואם כן
הטמאי' = הטמאים
ושקצי' = ושקצים
כפי' = כפירוש
חז"ל = חכמינו זכרונם לברכה
משו' = משום
כע"ז = כעבודה זרה
סי' = סימן
משא"כ = מה שאין כן
ואפי' = ואפילו
ג"ע = גלוי עריות
בחי' = בחינת
בעוה"ז = בעולם הזה
החיוני' = החיונית
המלובש' = המלובשת
מהס"א = מהסטרא אחרא
ית' = יתברך
בבחי' = בבחינת
מס"א = מסטרא אחרא
הס"א = הסטרא אחרא
ע"ז = עבודה זרה
וכמש"ל = וכמו שנתבאר לעיל
נפשו' = נפשות
וס"א = וסטרא אחרא
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים