עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אדר ב' תשע"ד >> יום שבת כ"ז אדר ב'
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

אחרי שהרבי הזקן הסביר לנו בפרק ל"ח בתניא שאם יהודי רוצה להאיר גם בכמות וגם באיכות, הוא צריך לדעת את הסיבה הפנימית לקיום המצווה, המביא לידי רגש ואהבה פנימית. זה בא על ידי לימוד מעמיק בתניא. כשהוא לומד את התניא, הוא לא רק מאיר את החומריות, אלא גם החומריות עצמה הופכת להיות מאירה. וכל זה בא על ידי לימוד מעמיק דווקא.
מבאר לנו הרבי הזקן בפרק ל"ט בתניא, מהו החילוק בין גן עדן העליון לגן עדן התחתון.
נשאלת השאלה: מדוע צריך הרבי הזקן לבאר לנו חילוקים אלו?
היות, שכל הסיבה לפרקים האחרונים היא לעורר את הבינוני שלא יתייאש, בגלל שהבינוני רואה שהוא לא מאיר את העולם בתמידיות. לכן, הסביר לו הרבי הזקן בארבעת הפרקים האחרונים, שהבינוני שותף מלא לאור הגדול של ביאת המשיח. אבל, הרבי הזקן רוצה להמחיש לבינוני שגם כעת, הוא יכול להביא גאולה פרטית, לעצמו ולסביבתו, על ידי שהתורה ומצוות שלו יעלו למדרגת העולם העליון שזה גן עדן.
זאת אומרת, שגם כעת לפני התגלות הרבי שליט"א, נשמתו תהיה עדיין בתוך הגוף, וביחד עם זה יהנה מזיו השכינה.
 עולם הבריאה – הבנת הסיבה הפרטית למצווה. האדם מבין את סודות היקום, איך כל מצווה פועלת בחלקיק שונה של היקום. אפילו המלאכים לא מבינים מה שהם עושים, הם עושים פעולת רובוט, אפלו מלאכים של גן עדן העליון, פעילותם היא כמו רובוט. לעומתם, לפעולת הצדיקים יש משמעות והבנה. כי הצדיק יש לו בחירה חופשית, אם להתעמק בלימוד התורה, או ללמוד בשיטחיות ממש. אבל, המלאכים אין להם בחירה כלל. לכן, ישמח הבינוני ממש, עוד לפני הגאולה, כי הוא בדרגה יותר גבוה מהמלאכים העליונים. כי הוא בבחירתו החופשית הוריד אור נעלה לתקן את החומריות, ולעשות את החומריות רוחניות בעזרת השם.
יהודי שעושה רק מצוות אנשים מלומדה, ולא מעמיק, גם התורה והמצוות שלו עולות ומתאחדות עם אלוקים. נשמתו אמנם עולה רק לגן עדן התחתון. הוא מרגיש שמחה בקיום המצווה, כעין שמחת ילד קטן, שרואה שהוריו שמחים על בא אורח מרחוק. הילד הקטן לא יודע את חשיבותו של אורח זה. הילד הקטן יכול ללכת לשחק בארגז חול, בזמן כניסת האורח לבית. אבל, הוא בחר להיות ביחד עם ההורים, ולכן שמח הוא בשמחתם.
כך גם הבינוני שלא לומד תניא לעומק, בוחר בבחירתו החופשית לא ליפול לרע. לכן הקדוש ברוך הוא שמח ביחד איתו. גם אם הבינוני הפשוט הזה, לא מבין את היוקר הפנימי של הסיבה למצווה. לכן הרבי הזקן מסביר את החילוק בין גן עדן העליון לגן עדן התחתון, כדי לשמח את הבינוני הפשוט גם כן. 


מילות התניא המקוריות:

פרק לט
ומפני זה ג"כ נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות כדכתי' ופני אריה אל הימין וגו' ופני שור מהשמאל וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמ"ש בר"מ פ' פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה ומדור המלאכי' בעולם היצירה:
הגה"ה (והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמ"ש בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמ"ש בע"ח):
וההבדל שביניהם הוא כי בעולם היצירה מאירות שם מדותיו של א"ס ב"ה לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמ"ש [בתיקונים וע"ח] דשית ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל בעולם הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של א"ס ב"ה שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא בתיקונים דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת א"ס ב"ה שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן וכמ"ש בזהר ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחי' מוחין דגדלות א"ס ב"ה אבל בחי' הרוח של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' בדחילו ורחימו המסותרות בלב כללו' ישראל אין עולות לשם רק בשבת ור"ח לבד דרך העמוד שמג"ע התחתון לג"ע העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא ג"ע העליון להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור א"ס ב"ה ע"י חכמתו ובינתו ית' המאירות שם בעולם הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שע"י דחילו ורחימו שלהם אתכפיא ס"א המלובשת בגופם בין בבחי' סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחי' ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא לס"א לאסתלקא יקרא דקב"ה כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש בי"ס שהן בחי' אלהות ואור א"ס מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בי"ס דבריאה ע"י דחילו ורחימו שכליים ובי"ס דיצירה ע"י דחילו ורחימו טבעיי' ובתוכן מלובשות י"ס דאצי' ומיוחדות בהן בתכלית וי"ס דאצי' מיוחדות בתכלית במאצילן א"ס ב"ה משא"כ הנשמו' אינן נכללות באלהות די"ס אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו השכינה הוא אור א"ס ב"ה המיוחד בי"ס דבריאה או דיצי' והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' זהר ויקהל דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ג"כ = גם כן
כדכתי' = כדכתיב
כמ"ש = כמו שכתוב
בר"מ = ברעייא מהימנא
פ' = פרשת
המלאכי' = המלאכים
בע"ח = בעץ חיים
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
כנ"ל = כנאמר לעיל
בחי' = בחינת
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
כללו' = כללות
ור"ח = וראש חודש
שמג"ע = שמגן עדן
ע"י = על ידי
ית' = יתברך
ס"א = סטרא אחרא
כנ"ל = כנאמר לעיל
ח"ו = חס ושלום
דקב"ה = דקודשא בריך הוא
בי"ס = בי' ספירות
משא"כ = משאין כן
הנשמו' = הנשמות
דיצי' = דיצירה
דר"י = דף ר"י

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים