עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אדר א' תשע"ד >> יום שבת כ"ט אדר א'
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

 אחרי שהרבי הזקן נתן לנו בפרק ל"ב בתניא תרגיל שמחה, על ידי אהבת ישראל. ממשיך הרבי הזקן בפרק ל"ג בתניא ונותן לנו תרגיל שמחה: אם תלמדו הרבה חסידות תהיו שמחים, כי החסידות מציירת בשכל פשוט את החיות האלוקית שמחיה את העולם כל רגע. כדי להבין זאת לעומק הרבי הזקן נותן משל: כתוב בגמרא במסכת ברכות: כמו שהנשמה מחיה את הגוף, כך הקב"ה מחיה את העולם. לכן אם נלמד כיצד מחיה הנשמה את הגוף, נבין גם איך מחיה אלוקים את העולם.
הנשמה כאשר היא מתאווה למשהו טוב, עדיין לא רצות במוח האותיות, רק לאחר עיון קטן בשכל מתחילים לרוץ אותיות בלי גבול ממש. כי אי אפשר להפסיק את מירוץ האותיות. ואילו האותיות שאנו מוציאים מהפה, הם מאוד מוגבלות, ואפשר מיד לעצור אותם.
אותו הדבר גם אצל אלוקים: האותיות הנסתרות - שהם בעצם החיות שמסתתרת מאחורי האש, רוח, המים, והאדמה. אותם אותיות הם ללא גבול, אי אפשר לנבראים לשנות, רק בחיצוניות של האותיות. דהיינו, בכימיה הגבולית, רק שם הנבראים יכולים קצת ליגוע ולעצור עצירה גבולית מאוד. דהיינו, הרופא יכול לראות רק את הפעולה החיצונית באנטומיה, ויכול קצת לשנות. אבל את מה שמסתתר מאחורי המחלה רק כוח תפילה ותורה יכול לשנות מהשורש, כי השורש הוא אין סופי, והתורה והתפילה מגיעות לאין סוף.
על ידי שהאדם מודע לכח התפילה ולימוד התורה, זה מביא לו שמחה עצומה. בדיוק כמו שאדם יורש בתים, שדות, וכרמים שלא עמל בכלל עליהם. אותו הדבר היהודי ישמח עם כוח התורה ותפילה שקיבל אותם בירושה מאבותינו.
מסיים הרבי הזקן את פרק ל"ג בתניא: שיהודים שנמצאים בגולה בחוץ לארץ, צריכים להיות יותר בשמחה. מדוע? כי להם יש יותר כוח, הם מאירים את החושך באמת! ארץ ישראל יותר מוארת, לכן עבודת השם קלה יותר שם. כמו שהרבי שליט"א  מלך המשיח אומר: כאשר יהודי דתי נוסע לארץ הקודש נהיה דתי בכפליים, וחכם בכפליים, לכן זה לא עבודה קשה. אבל בחוץ לארץ, בגלל הטומאה של ארץ הגויים, יש עבודה ליהודי יותר להאיר ולטהר את האוויר. ובגלל זה הוא צריך יותר לשמוח שהוא עסוק בעבודה שרואים בא מיד תוצאות. 


מילות התניא המקוריות:

פרק לג
עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתי' ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים ואפי' מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו ית' וכולא קמיה כלא חשיב ממש והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא בו עולם הזה השמים והארץ וכל צבאם היה הוא לבדו ממלא המקום הזה וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש כביטול אותיות הדבור והמחשבה במקורן ושרשן הוא מהות הנפש ועצמותה שהן עשר בחינותיה חכמה בינה ודעת כו' שאין בהם בחי' אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה [כמ"ש בפ' כ' וכ"א באריכות ע"ש] וכמ"ש ג"כ במ"א משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו הוא גוף כדור השמש שברקיע שגם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו וביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקורו וכאילו אינו במציאות כלל: וככה ממש דרך משל הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו שהוא אור א"ס ב"ה וכמש"ש באריכו'. והנה כשיעמיק בזה הרבה ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאד באמונה זו כי רבה היא כי היא קרבת אלהים ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתוני' להיות לו דירה זו בתחתוני' כמ"ש לקמן באריכות. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר אתו עמו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת ממ"ה הקב"ה וכדכתיב כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אלי נאם ה': ועל זה תיקנו ליתן שבח והודיה לשמו ית' בכל בקר ולומר אשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומה יפה ירושתנו כלומר כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו הון עתק שלא עמל בו כן ויותר מכן לאין קץ יש לנו לשמוח על ירושתנו שהנחילנו אבותינו הוא יחוד ה' האמיתי אשר אפי' בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דירתו בתחתונים וז"ש רז"ל תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה כלומר כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה כי ע"י האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ. וזהו שאמר באמונתו יחיה יחיה דייקא כתחיית המתים דרך משל כך תחיה נפשו בשמחה רבה זו והיא שמחה כפולה ומכופלת כי מלבד שמחת הנפש המשכלת בקרבת ה' ודירתו אתו עמו. עוד זאת ישמח בכפליים בשמחת ה' וגודל נחת רוח לפניו ית' באמונה זו דאתכפיא ס"א ממש ואתהפך חשוכא לנהורא שהוא חשך הקליפות שבע"הז החומרי המחשיכים ומכסים על אורו ית' עד עת קץ כמ"ש קץ שם לחשך [דהיינו קץ הימין שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וכמ"ש לקמן] ובפרט בארצות עו"ג שאוירם טמא ומלא קליפות וס"א ואין שמחה לפניו ית' כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החשך דייקא. וז"ש ישמח ישראל בעושיו פי' שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתוני' שהם בחי' עשיה גשמיית ממש. וז"ש בעושיו לשון רבים שהוא עו"הז הגשמי המלא קליפות וס"א שנק' רשות הרבים וטורי דפרודא ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו:


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

האמיתי' = האמיתית
ית' = יתברך
בחי' = בחינת
כמ"ש = כמו שכתוב
בפ' כ' וכ"א = בפרק כ' וכ"א
ע"ש = עיין שם
ג"כ = גם כן
במ"א = במקום אחר
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
וכמש"ש = וכמו שכתוב שם
באריכו' = באריכות
ותחתוני' = ותחתונים
וק"ו = וקל וחומר
ממ"ה = מלך מלכי המלכים
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
ס"א = סטרא אחרא
שבע"הז = שבעולם הזה
כמ"ש = כמו שכתוב
עו"ג = עובדי גילולים
וז"ש = וזה שכתוב
פי' = פירוש
בתחתוני' = בתחתונים 

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים