עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש סיון תשע"ד >> יום שבת ל' סיון
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

בפרק ז' למדנו שאדם לא יכול להשיג את המהות האלוקית, רק את מציאותה. בפרק ח' ממשיך הרבי הזקן ללמד אותנו, שכל אדם שרוצה להבין קצת באלוקות, הוא צריך קודם לצייר את נשמתו איך שהיא מתגלה בגוף. אחר כך הוא מבין בנמשל את הנשמה הגדולה, שהיא אלוקים. הוא לומד על הגילוי האלוקי בעולם, כדי להחיות את העולם. הרבי הזקן מזהיר אותנו לבל נטעה, לא בכל הענינים המשל דומה לנמשל. כי במשל הנשמה והגוף הם שני דברים שונים, ובנמשל, החיות שמהווה את העולם, והחכמה האלוקית הם דבר אחד עם אלוקים. על אף שהם אחד, אלוקים מסתתר מהנבראים, כדי שלא יתבטלו מהאור הגדול.
אצל האדם יש חמש שלבים:
שלב ראשון - יש את האותיות שבחכמה שבנפש.
שלב שני -  יש האותיות של הרצון והמידות של הנפש, האדם קודם מרגיש את מה שהוא רוצה לחשוב ולהרהר.
שלב שלישי -  הוא מהרהר באותם אותיות שקצת נתגשמו להיות אותיות מצוירות במחשבתו.
שלב רביעי -  הוא מוציא את אותם אותיות מהפה – כח הדיבור.
שלב חמישי - הוא עושה את מה שהוא הוציא מהפה.
כל חמש השלבים  האלה קיימים אצל האדם, לעומת זאת, אצל אלוקים הכל בא ישר מהאותיות של החכמה, כי אלוקים יצר את העולם בחכמתו.


מילות התניא המקוריות:

פרק ח והנה מ"ש הרמב"ם ז"ל שהקב"ה מהותו ועצמותו ודעתו הכל אחד ממש אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל כן הענין ממש בכל מדותיו של הקב"ה ובכל שמותיו הקדושים והכינויים שכינו לו הנביאים וחז"ל כגון חנון ורחום וחסיד וכיוצא בהן וכן מה שנקרא חכם דכתיב וגם הוא חכם וגו' וכן רצונו כי רוצה ה' את יראיו וחפץ חסד הוא ורוצה בתשובתם של רשעים ואינו חפץ במיתתם וברשעתם וטהור עינים מראות ברע אין רצונו וחכמתו ומדת חסדו ורחמנותו ושאר מדותיו מוסיפים בו ריבוי והרכבה ח"ו במהותו ועצמותו אלא עצמותו ומהותו ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו ומדת חסדו וגבורתו ורחמנותו ותפארתו הכלולה מחסדו וגבורתו וכן שאר מדותיו הקדושות הכל אחדות פשוטה ממש שהיא היא עצמותו ומהותו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שדבר זה אין כח בפה לאמרו ולא באזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו כי האדם מצייר בשכלו כל המושכלות שרוצה להשכיל ולהבין הכל כמות שהם בו כגון שרוצה לצייר בשכלו מהות הרצון או מהות חכמה או בינה או דעת או מהות מדת חסד ורחמים וכיוצא בהן הוא מצייר כולן כמות שהן בו אבל באמת הקדוש ב"ה הוא רם ונשא וקדוש שמו כלומר שהוא קדוש ומובדל ריבוא רבבות עד אין קץ ותכלית מדרגות הבדלות למעלה מעלה מערך וסוג ומין כל התשבחות והמעלות שיוכלו הנבראים להשיג ולצייר בשכלם כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנבראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית כי באמת היא ראשית ומקור כל החיות בנבראים כי מהחכמה נמשכות בינה ודעת ומהן נמשכות כל המדות שבנפש המשכלת כמו אהבה וחסד ורחמים וכיוצא בהן וכנראה בחוש שהקטן שאין בו דעת הוא בכעס תמיד ואכזרי וגם אהבתו היא לדברים קטנים שאין ראוי לאהבם מפני שאין בו דעת לאהוב דברים הראויים לאהבם שהאהבה כפי הדעת ומהמדות שבנפש נמשכות בה תיבות ואותיות המחשבה שהנפש מחשבת בדבר שאוהבת או איך לפעול החסד ורחמים וכן בשאר מדות ובכל מחשבה שבעולם מלובשת בה איזו מדה המביאה לחשוב מחשבה זו ומדה זו היא חיותה של מחשבה זו ומאותיות המחשבה נמשכות אותיות הדבור והן חיותן ממש והדבור מביא לידי מעשה הצדקה וחסד כגון המלך שמצוה לעבדיו ליתן וגם כשהאדם עושה בעצמו איזה דבר הרי כח הנפש וחיותה המתלבש בעשיה זו הוא כאין ממש לגבי כח הנפש וחיותה המתלבש בדבור האדם וכערך ומשל הגוף לנשמה וכן ערך אותיות הדבור לאותיות המחשבה וכן ערך אותיות המחשבה למהות המדה המלובשת בה ומחיה אותה וכן ערך מהות וחיות המדה לגבי החכמה ובינה ודעת שכללותן הוא השכל שממנו נמשכה מדה זו וכל זה בנפש האדם ונפש כל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים שבכולם החכמה היא ראשית ומקור החיות:

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

מ"ש = מה שכתב
הרמב"ם ז"ל = רבינו משה בן מיימון זכרונו לברכה
שהקב"ה = שהקדוש ברוך הוא
וחז"ל = וחכמינו זכרונם לברכה
ח"ו = חס ושלום
וכמ"ש = וכמו שכתב
ב"ה = ברוך הוא

     
 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים