עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> שמות >> פרשת משפטים >> "אם כסף תלווה את עמי"
 

 
פרשת משפטים


"אם כסף תלוה את עמי את העני" (כב', כד')

מסגנון הפסוק ניתן אומנם להבין כי חייב אדם להלוות רק לעני, אבל חכמים לימדונו שגם להלוות לעשיר מצוה היא לפעמים, גם איש אמיד ומשופע בנכסים זקוק להלואה, מפני שבאותה שעה אין לו כסף, והריהו, בשעה זו בבחינת עני. מכאן אנו למדים, שלפעמים גם מצב עכשווי טוב, יכול להיחשב כעניות וכשעת דוחק, לעומת מצב טוב בהרבה שיבוא בעתיד – כשם שעשיר מופלג יכול להיחשב כעני, ביחס למצב של שלימות וחוסר תלות מוחלט במישהו.

זהו היחס בין שנות כל הדורות שחלפו מאז בריאת העולם ובין זמן הגאולה. גם התקופות המזהירות ביותר עבור עם ישראל, כתקופת שלמה המלך, כאשר עמד בית המקדש בתפארתו, וכל ישראל ישבו על אדמתם – גם תקופות זוהר אלה כעניות תחשיבנה לעומת זמן הגאולה, כאשר יהיו ישראל מאושרים ועשירים בגשם וברוח ללא כל הגבלה.

לפיכך מובן, שככל שיהיה ליהודי טוב בזמן הגלות צריך הוא לצפות לגאולה כעני המצפה לגמילות חסד.
הבדל קיצוני זה שבין כל התקופות האחרות ובין תקופת הגאולה מתבטא גם בפסוק שאמר ה' על בית ראשון, בפי הנביא ירמיהו: "כי על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה" – יום שהוסד הבית ועד היום הזה. הרי שגם בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מקום לכעס וחימה מאת ה' כלפי עם ישראל. והלא דבר זה יעלם לחלוטין בזמן הגאולה, עליה נאמר בזכריה: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". אז לא תישאר כל סיבה לכך שלא תשרור בין ה' לעם ישראל האהבה הגלויה, ודאי שלא יהיה אז מקום ל"כעס וחימה".

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים