פרשת חוקת
פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין©
"זאת חוקת התורה אשר ציוה ה'... ויקחו אליך פרה אדומה... (יט', ב')
מצוות פרה אדומה היא שונה מיתר המצוות. מצוות פרה אדומה היא מצוה שלא מובנת, אנו מקיימים את המצוה מתוך קבלת עול. את כל המצוות אנו צריכים לקיים, לא בגלל הבנה של המצוה או הנאה, אלא אך ורק כיון שזה רצון ה', בקבלת עול מוחלטת. קבלת עול מתבטאת באופן בולט בקיום מצוות פרה אדומה, שכן אין כל טעם למצווה זו.
"חוקת" מלשון חקיקה, כמו אותיות שחקוקות באבן והן הופכות לחלק בלתי נפרד מהאבן, שעליה נחקקו.
יש שני סוגי חקיקות:
-
חקיקה רגילה, שהאותיות/ציור שייכות רק לשכבה העליונה של האבן, ולא לבסיס.
-
חקיקה מעבר לעבר, שהאותיות/ציור חקוקות בעומק עד שמגיעות גם לשכבה התחתונה של האבן והן תופסות את כל נפח ושטח האבן, כמו שנחקקו הלוחות.
"חוקת" – זה קיום המצווה כמו חקיקה מעבר לעבר. שמקיימים את המצוה בכל כוחות הנפש, בקבלת עול מוחלטת.
פרשת חוקת נקראת בסמיכות ליב'-יג' תמוז שזהו חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ. ביום זה הוא יצא ממאסר לגמרי, וגם עונש הגלות בקאסטרמה הוחלף לחופש. הסיבה למאסרו הייתה שהוא למד ולימד תורה ופעל להקמת מקוואות ותלמודי תורה וישיבות ברוסיה הסובייטית, שזה היה בניגוד לחוק הסובייטי. אדמו"ר הריי"צ פעל כל ימיו במסירות נפש ממש, אך יחד עם זאת פעל בישוב הדעת, עם סדר ותכלית.
הרבי, הנשיא מעניק לנו כוחות לפעול מתוך קבלת עול מוחלטת, עד שגם השכל יושפע מקבל העול.
